חשיבותו של סימן מסחר רשום!

Trademarkרבים שואלים אותי מדוע לרשום סימן מסחר על הלוגו שלהם? על המותג שלהם?
בייחוד עסקים בתחילת דרכם אשר מנסים לחסוך בעלויות ובכלל זה עלויות משפטיות  או עלויות של אגרות שלפי דעתם אינם מחויבות במציאות או אפשר לדחות אותם.

לצערי  – גישה זו רווחת מאוד בייחוד בקרב עסקים מתחילים וברצוני לסייע לכם להבין את הצורך בשמירת זכויותיכם ושימוש בכלים המשפטיים הקיימים על מנת לחסוך אחר כך עלויות ועוגמת נפש, במקרה ובחרתם להימנע מלהשתמש בהם.

חשוב לי לציין כי קיימים מספר רב של חוקים שנועדו להגן על עסקים וליצור הלכות מסחר הוגנות (כגון חוק עוולות מסחריות, פקודת סימני מסחר, חוק עשיית עושר ולא במשפט)– אך לעיתים התנאים הנדרשים לקבלת ההגנות השונות הינם רבים וקשה להוכיח שהם מתקיימים (כך גם לגבי סימן מסחר מוכר היטב – סימן שאינו רשום).

אז מהו סימן מסחר ומה מטרתו? סימן מסחר הוא סימן אשר יכול להיות מורכב מאותיות, ספרות, מילים, איורים אשר נועד לייחד אתכם ולגרום לכם שהמוצר ו/או השירות שאתם מספקים יזוהה עמכם.

רישום סימן מסחר מעניק בעצם לעסקים וחברות הגנה משפטית להשקעות שערכו במיתוג ושיווק העסק ואף בעל חשיבות בבניית האסטרטגיה השיווקית.

היתרון המהותי ברישום סימן מסחר הוא בכך שעצם רישום הסימן כסימן מסחרי מקנה לבעל העסק הגנה וזכות ייחודית לעשות שימוש בסימן הזה.

רק לאחרונה (ביום 11.1.15) ניתן פסק דין[1] לטובת חברת "דלק", בעלת סימן מסחר רשום הן על שמה "דלק" והן על אופן רישומו, בפיצוי  המירבי הקבוע  בחוק עוולות מסחריות בסך 100,000 ₪  כנגד כל אחת ממי שהפרה אותו – השתמשה בו בניגוד לדין וזאת ללא צורך של חברת דלק להוכיח את הנזק שנגרם לה[2].

היתרון המהותי בכך שלדלק יש סימן מסחרי רשום הוא בכך שחברת דלק לא נזקקה להוכיח את זכותה בשם, בלוגו, בצורתו – את המוניטין, ואת העובדה שלוגו, המותג מזוהה עימה – עובדות אשר לא היה קל להוכיחן  אם לא היה לה סימן מסחר רשום.

כך לדוגמא, הקושי הראשוני היה בכלל להוכיח ייחודיות שלה בשם דלק, שהרי מדובר בשם המתאר את המוצר השגור שנמכר בכל תחנות הדלק מעצם תחום עיסוקן.

ברגע שרשם סימני המסחר אישר את הרישום של החברה כסימן מסחרי הוא בעצם מצא את הגורם המבדיל ויצר לה זכות ייחודית במכלול המלל, הרקע, הצבעים  – כבלעדי לחברת דלק.

בית המשפט קבע כי במקרה זה נעשה שימוש בסימן המסחר של דלק באופן הנוגד אף את חוק עוולות המסחריות –  נעשה שימוש מובהק בסימן המסחר הרשום של חברת דלק בחוסר תום לב וביודעין ומתוך מטרה ליצור זיקה בין התחנות הנתבעות לבין חברת דלק ולגרום לכך שהלקוחות יחשבו שמדובר בעצם בתחנה של התובעת, חברת דלק ובכך לבצע עוולה של גניבת עין[3]

בית המשפט מצא לנכון לחייב את המפרות בסכום הפיצוי המירבי למרות שהפרת הסימן הייתה קצרת מועד (פחות מחצי שנה), בסך כולל של 200,000 ₪ .


[1] ת"א 8140-06-12 "דלק" – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' חאלד שדאפנה בע"מ ואח'

[2] זכותה של התובעת לפיצוי מעוגנת בסעיף 59(א) לפקודת סימני מסחר שצוטט לעיל. היא מעוגנת גם בסעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות שמורה כך: "בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים". לפי סעיף 13(ב), לצרכי פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק יראו עוולות שבוצעו במסכת אחת של מעשים כעוולה אחת

[3] סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, שעניינו בעוולה של גניבת עין, מורה כך:

(א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.

(ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.